החלטה בתיק ת"א 41663-08-10

1.      בקשה הנתבעת למינוי מומחה רפואי בתחום ההפטולוגיה, קיצור תוחלת חיים

2.      לבדיקת התובע שנפגע באורח ממשי בתאונת דרכים .

3.      פגיעתו  כללה בין היתר   חבלת ראש , פגיעה מוחית אנוקסית,ירידה קוגניטיבית  ועדה רפואית לעררים של אגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי ,קבעה שדרגת נכותו הרפואית  היא 88.24%  וקביעתה  מחייבת מכוח סעיף 6ב לחוק. אציין שביום 14.3.11 מונה מומחה בתחום השיקומי   

4.      עילת הבקשה היא הטענה  שסבל מהפרעות בתפקודי כבד, ושמחלתו  משליכה במישרין על תביעתו  מבחינות שונות הנוגעות, בין היתר, לכושר התפקודי, לקיצור תוחלת החיים , להשתכרות בעבר ובעתיד ולצרכיו  הרפואיים. לטענתם המדובר במקרה קלסי המצדיק הפעלת הסמכות להורות על מינוי מומחה לבקשת נתבע

5.      ב"כ התובע  התנגד לבקשה  שלטענתו נועדה להכפישו אף אם לא חלק על היותו נשא של נגיף ההפטיטיס סי . לטעמו תוחלת חייו אף גבוהה מהממוצע.   

בדיון

6.       בדיון  היום  טען ב"כ התובע גם שלטעמו לא די בתיעוד שצורף  להצדקת המינוי  וכי הרף הראיתי הנכון בעיניו לנתבעת גבוה יותר כמנומק מפיו לעיל. בין היתר ציין שלא הוצג אף מחקר התומך בבקשה  בנוסף חלק על עיתוי הגשת הבקשה

7.      ב"כ הנתבעת הבהירה שעיתוי הגשת הבקשה, נבע מעיתוי השלמת איסוף החומר  הרפואי הואיל ורק כשהושלם גובשה דעתה לגבי הצורך עליו רמזה כבר בעבר  .לטעמה מתקיים הרף הראייתי הנדרש, שהוא כרף הנדרש לבקש תובע ואין  צורך בהגשת מחקרים או העלאת הרף כתנאי ל בירור שאלה שברפואה מטעם הנתבעת . כמו כן הפנתה לתיעוד שלפיו לטענתה אין המדובר רק ב"נשאות" אלא  במחלה שהייתה לה השפעה גלויה על תפקודו.

דיון והכרעה

8.      לאחר שהצדדים השמיעו טענותיהם בכתב , ואף השלימו בעל פה,  הנני נעתר לבקשה  ומורה על מינוי פרופסור יורם לבוא  שהנתבעת תישא בשכרו .

9.      להלן אנמק את הטעמים המשפטיים והעובדתיים שביסוד החלטתי זאת.

10.  אין מחלוקת כי מדובר בנשא של הפטיטיס

המסגרת הנורמטיבית

11.  מבחינה הנורמטיבית קיימת הסמכות למינוי מומחה גם לבקשת נתבע,ובין היתר לבדיקת סוגית קיצור תוחלת החיים ושאלות אחרות הכרוכות ב"נושא רפואי" גם בהליך שלפי סעיף 6ב  .המומחה הרפואי הוא ה"כלי" היחיד העומד, גם  לרשות הנתבע ,להוכחת מצב רפואי בהליך דנן והוא  רשאי לבקש מינוי גם בכפוף לכך שהמינוי נועד  לקבלת חוו"ד המתייחסת למצב הנפגע , ושלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא הבקשה. ככלל יש  לבקש את המינוי בכתב הגנה  או מוקדם ככל הניתן ויש להצביע לפחות על ראשית ראיה לתימוכין בבקשה על מנת שלא לחסום הדרך מבירור 

12.  לעניין המסלול שבסעיף 6א לחוק, עוגנת הסמכות  בתקנה 3(א) 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986( להלן:" התקנות") הקובעת כדלהלן:" תשובה לבקשה 3.          בעל דין המגיש כתב הגנה, יצרף אליו תשובה לבקשה למינוי מומחה, ערוכה לפי טופס 4, והוא רשאי גם לבקש מינוי מומחה בנושא שלגביו לא נתבקש מינוי מומחה כאמור; לא הגיש תשובה כאמור, יראו את בעל הדין כמסכים למינוי מומחה כמבוקש. "

13.  לעניין המסלול שבגדר סעיף 6ב לחוק,  הוכרה הסמכות בפסיקה .ראה כב' השופט ריבלין  ברע"א 04 / 4600 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' מנחם שמאי ( לא פורסם, 8.2.2005))( להלן:" עניין שמאי")  שקבע:" לא מצאתי עילה להתערב בהכרעת הערכאה המבררת. אכן, הוראת סעיף 6א לחוק הפיצויים והוראת תקנה 3 לתקנות המומחים מתירה גם לנתבע לבקש מינוי מומחה רפואי, אולם זאת בתנאי כפול: ראשית, שהמינוי לא בא אלא לצורך קבלת חוות דעת המתייחסת למצבו של הנפגע עצמו, ושנית, שלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא שאליו מתייחסת הבקשה. הנתבע רשאי לבקש מינוי מומחה רפואי, בהתקיים התנאים האמורים, גם בתביעה המתבררת במסלול הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים ובכל מקרה עליו להצביע לפחות על ראשית ראייה להצדקת בקשתו. "( הדגשה לא במקור)    מינוי מומחה לבדיקת קיצור תוחלת החיים, שאינו נובע מהתאונה  הוא מקרה מיוחד שראוי לסווג כנוגע  להשלכות התפקודיות של הנכות ומכאן בגדר הלכת אררט השווה גם לאליעזר  ריבלין תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים 588-594  (תש"ס 1999 ) 

14.  רף ההוכחה הנדרש  גם לבקשת נתבע, ובאופן הדדי הוא ראשית ראיה  , כעולה מהקטע שהודגש בעניין שמאי לעיל, וכן  כב' השופט א. רבלין רע"א 99 / 8796 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אור בן יאיר פ"ד נד (2) 460, עמוד 463(לא פורסם, 21.5.2000 ) ( להלן:"עניין הפניקס" ) בבו נאמר גם כדלהלן:"נראה כי העקרונות שנקבעו בהילכת שיק [2] יפים גם לבקשת נתבע המבקש להוכיח את הטענה, כי מקצת המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נושא התובענה.  ראשית ראיה כנדרש נמצאה כאן בתיעוד שהוצג לבית-משפט קמא, ודי היה בה להצדיק מינוי מומחה על-פי המבוקש. השאלה אם בסופו של משפט ניתן יהיה להגיע למסקנה כי אכן ראוי להביא בחשבון הפיצויים מגבלות שהמנוח סבל מהן, אם בכלל, היא שאלה אחרת. בעצם מינוי המומחה אין כדי להצביע מראש על התשובה שעשויה להינתן לה. "

עיתוי בקשת הנתבע למינוי מומחה מטעמו

15.  עיתוי הגשת הבקשה צריך שיהיה עם הגשת כתב הגנה , אך כל מקרה יישקל לגופו.השווה למקרה שנתקבלה בקשת נתבע לאחר חקירת מומחה  רפואי כב' השופט ריבלין ברע"א 5670/10  פלוני גד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ( לא פורסם, 19.8.10)( להלן:" עניין פלוני") :"במקרה זה, כאמור, בחר בית המשפט קמא לקבל את בקשת המשיבות למרות שהוגשה בשלב מאוחר, ואולם - בנסיבות שנוצרו , ולאור אופיה של ההחלטה כהחלטה דיונית לגבי אופן ניהול המשפט , שבה נתון לערכאה המבררת שיקול דעת רחב, לא מתקיים בה פגם המצדיק התערבות"